הפינה
להורה
ב"ה אנחנו משפחה שמורה עם טלפון כשר בלבד
יש לי ילד בגיל 3.5
שכאשר הוא רואה כל מסך/אמצעי טכנולוגי שהוא
ברמה של צג של מכונת כביסה/שלט של מזגן/ כיריים
אין עם מי לדבר והוא רק עסוק בללחוץ ולנסות במשך הרבה זמן.
כאשר יש נגן אז בכלל הוא מנותק מן המציאות לא מעונין בשום דבר
לקח לי זמן לאחוז שזו המציאות
ולכן כרגע אני לא מאפשרת כלל הפעלה של נגן
או את הטלפון כמה שיותר מעלימה מהישג ידו.
אודה מאד לתשובה מה ניתן לעשות וכיצד לגמול אותו?
| |
| הגב' ל' גליס, מנחת הורים ומשפחה ומטפלת רגשית משיבה: אמא יקרה,קראתי את השאלה שלך, ותפסה אותי המילה שכתבת בסוף – "לגמול". בדרך כלל אנחנו משתמשים במילה הזאת כשמדברים על התמכרות, ואני תוהה מה המשמעות של המילה הזאת עבורך, כשאת מתארת את ההתנהגות של בנך בן השלוש וחצי. אני מבינה שאת רואה אותו נשאב לעיסוק במכשירים, לפעמים עד כדי כך שקשה לך להגיע אליו, ואני יכולה להבין את הדאגה העמוקה שלך. אבל אני רוצה להציע לך להתבונן רגע בילד הקטן שלך מזווית קצת אחרת. ילד בן שלוש וחצי עסוק בלגלות את העולם. הוא לוחץ על כפתור ופתאום נדלק אור, לוחץ שוב ונשמע צליל, מסובב משהו והמספרים משתנים. איזו חוויה של שליטה ומסוגלות יש כאן! הוא מגלה שהוא יכול להפעיל דברים, לגרום למשהו לקרות, ועוד במכשירים של גדולים! זו חוויה מאוד עוצמתית ומרגשת! יכול להיות שבנך פשוט סקרן מאוד ואוהב במיוחד לגלות איך דברים פועלים. גם בנגן הוא לוחץ, מפעיל, שומע צלילים ורואה אורות משתנים. אולי מה שמרתק אותו הוא לאו דווקא הטכנולוגיה, אלא עצם האפשרות לחקור ולהפעיל דברים. אני לא יודעת אם הוא נמשך למכשירים יותר מילדים אחרים. בהחלט יכול להיות שכן. אבל גם אם הוא נשאב אליהם בעוצמה מיוחדת, זה עדיין לא אומר שהוא מכור או שלא יוכל ללמוד גבולות. אנחנו האימהות לפעמים כל כך דואגות לילדים שלנו, שהדאגה קצת משתלטת עלינו. אנחנו רואות משהו שמטריד אותנו, וכבר חושבות לאן הוא עלול להתפתח. ייתכן שגם אצלך המשיכה של בנך למכשירים מעוררת חשש מפני ההתמודדות עם הטכנולוגיה בגיל מבוגר יותר. הילדים שלנו קולטים אותנו, גם כשהם קטנים מאוד. יכול להיות שגם הוא משהו כאן שהעניין שלו במכשירים מפעיל אצלך משהו גדול, ולפעמים דווקא התגובה שלנו מוסיפה עוד עניין והתרגשות סביב הדבר שממילא כל כך מושך אותם. את מספרת שאת מכבה מכשירים בלוח החשמל ומעלימה את הטלפון. אני מבינה שאת מנסה למנוע את העיסוק הבלתי פוסק שלו בהם, אבל לא הייתי משנה את כל סדרי הבית בגלל העניין שלו בכפתורים. כמובן, יש מכשירים שאסור לו להפעיל, כמו כיריים, וגם טלפון את בהחלט יכולה להחליט שאינו מיועד למשחק. אבל רגע לפני שאת מגבילה, אפשר לפעמים להיות איתו רגע בתוך המשחק שלו, להתעניין במה שהוא מגלה, להרגיש איתו את ההתרגשות, ורק אחר כך להציב את הגבול. ומה קורה כשהוא לא רוצה להפסיק, כמו שאת מתארת? כאן חשוב לזכור שילד בן שלוש וחצי עדיין זקוק לנו כדי ללמוד גבולות. זה לא שאומרים לו פעם אחת איך צריך להתנהג והוא אמור לציית. זה דורש את ההתערבות שלנו. אנחנו ניגשות, אומרות בפשטות ובנעימות שהמכשיר לא מיועד למשחק, ועוזרות לו להתרחק. ואם הוא חוזר, נעשה זאת שוב ושוב, לפעמים הרבה פעמים, עד שהגבול נבנה והוא מפנים אותו. זה דורש מאיתנו סבלנות, ובעיקר ביטחון במה שאנחנו עושות. כשאנחנו פועלות מתוך דאגה גדולה, כל התקרבות שלו למכשיר עלולה להפוך למאבק. אבל כשאנחנו מצליחות לראות את הילד הקטן והסקרן שמתקשה להיפרד ממה שמרתק אותו, קל לנו יותר לשמור על הרוגע ולדבר בצורה עניינית, גם כשהוא מתנגד. לגבי הנגן, אם את רואה שהעיסוק בו בא על חשבון משחק, אוכל וצרכים בסיסיים, בהחלט אפשר להחליט שבשלב הזה הוא לא משתמש בו באופן עצמאי. אין צורך לקרוא לזה גמילה. זו פשוט החלטה שלך כאמא לגבי מה שמתאים לו כרגע. במקביל, כדאי לאפשר לו לחקור ולגלות בדרכים אחרות, כמו משחקי הרכבה, מנגנונים, כפתורים וגלגלי שיניים שמתאימים לגילו. ובעיקר, הייתי רוצה שתוכלי ליהנות גם מהסקרנות של בנך, להתבונן בו בסקרנות, להשתתף בהתלהבות שלו כשהוא מגלה משהו חדש, ולשמוח בשמחתו כשהוא מצליח להפעיל משהו בעצמו. יכול להיות שהוא זקוק ליותר עזרה מילדים אחרים כדי ללמוד לעצור, וגם את זה הוא יוכל ללמוד, בהדרגה, בעזרתך. הילד שלך רק בן שלוש וחצי. יש לו עוד הרבה זמן ללמוד, לגדול ולהתפתח, בעזרת ה'. הרבה נחת! |
החורף הזה לא משעמם!
ערכת תוכן רבעונית
יום טבדיג מקהלת בית השואבה עם מיטב הזמרים, הרצאות מרתקות וסיפורים: ערכת סוכות לשמחת חג מושלמת הערכה המשתלמת והמרתקת ביותר,כמיטב המסורת! קדימה, אתם איתנו?* מנויי צוות
