שאלות ותשובות, טיפים והמלצות

יש לי בן בן 11 שהתחיל עכשיו כיתה ו',
הוא הולך לחיידר בחוסר חשק…
ניסיתי להבין אם זה בעיה במלמד החדש או בחברים
הוא לא כל כך שיתף, אבל בסוף הצלחתי להבין
שאלול "כבד" עליו ואין לו כוח לכל השמועס והאווירה הכבדה…
מה אפשר לעשות?
תודה!

הגב' ל' גליס, מנחת הורים ומשפחה משיבה:

אמא יקרה
אני קוראת את דברייך ומרגישה את הדאגה שלך. 
את רואה ילד שמשהו מכביד עליו עד כדי כך שאין לו חשק ללכת לחיידר, 
וזו תחושה מאוד לא פשוטה לנו כהורים. 

קודם כול, עצם זה שהגעת איתו למקום שבו הוא אמר לך
 שאלול "כבד" עליו, הוא דבר משמעותי.
לפני שחושבים מה לעשות, הייתי משתדלת לשמור על הפתח הזה שנוצר
 ולהבין קצת יותר מה באמת קורה לו.

כדאי לחכות לזמן רגוע ולשאול: מה שמעת? מה זה עשה לך? 
כשאתה אומר "כבד", מה אתה מרגיש? 
לא צריך כמובן לעשות לו ראיון עומק עם עשרים שאלות, זה בעצמו מוסיף כובד… 
אפשר לשאול שאלה ולהקשיב. 
אולי הוא ידע להסביר, ואולי יגיד שוב רק: "לא יודע, פשוט כבד לי". 
גם זה בסדר. העיקר שהוא מרגיש שאמא מנסה להבין אותו, 
ולא ממהרת לשנות את ההרגשה שלו.​
לפעמים לקושי עצמו מצטרפת גם המחשבה: אולי משהו בי לא בסדר. 
כולם מדברים על אלול ברצינות ובהתרגשות, ורק לי אין כוח לשמוע עוד. 
כאן חשוב לתת תוקף למה שהוא מרגיש ולנרמל את זה: 
לא כולם חווים את אלול באותה צורה, והעובדה שעכשיו כבד לו לא אומרת שהוא ילד פחות טוב.

הייתי בודקת גם מה קורה בבית סביב אלול. מה אנחנו כהורים משדרים? 
האם רוב הדיבור הוא על מה שצריך, מה חייבים, במה צריך להתחזק? 
האם גם לנו כהורים יש איזו תמונה בראש של איך יהודי "אמור" להרגיש באלול? 
ילדים קולטים הרבה מהאווירה שלנו, גם בלי שנאמר אותה במילים.

ואולי דווקא בבית אפשר לשים את הדגש על הקשר, 
על האהבה, על הרצון ועל הדברים הקטנים.
 אפשר לשאול אותו אם יש משהו קטן שכן מדבר אליו: משהו באלול שהוא אוהב, 
תפילה אחת שירצה לנסות להתפלל קצת יותר בכוונה, משהו קטן בין אדם לחברו, 
או בכלל משהו אחר שהוא יחשוב עליו. 
העיקר לפנות אליו בצורה מאפשרת ולא בשפה שתכביד עליו יותר
 ולתת לו את ההרגשה שכל דבר קטן נחשב.
אם תוך כדי השיחה יתברר שיש שם גם פחד – 
למשל מעונש, מכך שיקרה משהו רע, או ממחשבה שחוזרת ומטרידה אותו – 
כדאי לשאול מה בדיוק הוא חושב שעלול לקרות,
 ומה הוא הבין ממה ששמע. אם מתברר שהוא פירש משפט בצורה מפחידה או קיצונית, 
אפשר לעזור לו להבין את הדברים בצורה מאוזנת ומתאימה לגילו,
 ואם צריך גם לברר עם המלמד מה בדיוק נאמר. 

אם הפחד חוזר שוב ושוב, מעסיק אותו הרבה, מפריע לשינה או לתפקוד, 
או שהקושי סביב ההליכה לחיידר הולך ומתחזק, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע.
אבל עוד לפני כל זה, עצם ההרגשה שההורים מבינים שקשה לו,
 שהם לא נבהלים ולא מנסים מיד לשנות אותו, ושהוא לא צריך להיות עם הכובד הזה לבד – 
זו אולי ההקלה הכי משמעותית.

לתשובות נוספות בסגנון זה ניתן להאזין ללא עלות 
בקו התוכן "להיות אמא נוכחת": 072-3907226