בני בן ה-11 מתלונן כבר שלושה שבועות על מיחושים וכאבים למיניהם – בעיקר כאבי ראש, חולשות ועוד, עשינו בדיקות דם והכל תקין.
הוא מתעקש ומבקש CT וכו (יש לי התבטאויות של מבוגרים)
ייתכן וזו חרדה? איך מזהים את זה אם כן? כמובן שלא רוצה ללכת לת"ת בצהריים אלא בבקרים בלבד.
כאן איתנו ב'בדוק ומנוסה' הגב' מ' וילמן תחי', מנחת הורים ומפתחת שיטת "חמצן הנפש",
מומחית לילדים רגישים ולמתבגרים צעירים.
יש לכם מה להוסיף?
מוזמנים גם אתם להשיב לנו על השאלה השבועית במייל חוזר.
עצה קטנה שלכם, הקלה גדולה להורים דואגים.
בדוק ומנוסה!
אמא יקרה שלום רב,
לאחר שנשלל חשש בריאותי כלשהו, סביר להניח שיש כאן כאב או ביטוי של כאב פיזי
שיושב על קושי רגשי, ואולי חרדתי, תלוי עד כמה הילד לחוץ מהעניין.
את משתפת גם, שהוא לא רוצה ללכת לת"ת בצהרים ושזה מובן מאליו.
מדוע זה מובן מאליו?
האם יש סיבה לכך? והאם את מרגישה שיש קשר בין חוסר הרצון ללכת לחיידר בשעת הצהרים,
לתלונות אודות הכאבים? או לחשש של חרדות יתר?
אם כן, שווה לבחון את זה.
מתי זה התחיל?
ציינת גם שהכל התחיל לפני שלושה שבועות:
חשבי, מה קרה בתחילת התקופה הזו (או קצת לפניה)? האם חל שינוי בחיי הילד?
או אולי המלחמה גרמה כעת לחרדות?
כדאי גם שתשאלי את עצמך; האם התופעות שציינת, חדשות? או שחוויתם תופעות כאלו?
האם היו תופעות אחרות שהטרידו בעבר והן רק התחלפו?
ובכלל, מה מצבו של הילד? האם קיים טריגר כלשהו, שמעורר אצלו מצוקה?
בנוסף, בדקי את טיב הקשרים וההתנהלות שלו בלימודים ובחיים.
התבוננות זו, יכולה לאבחן נקודות הדורשות פתרון או שימת לב.
כיצד נעזור לו כשהוא מתלונן על הכאבים?
הקשיבי לו ברצינות. תני אמון.
יש סיכוי שזה באמת כואב, אפילו שזה רגשי. ולכל הפחות, זהו ביטוי של כאב רגשי
שכואב לפעמים הרבה יותר ולא תמיד הילד מודע לסיבת הכאב
ולכן, גייסי הקשבה פנימית. ורצון כנה להבין את הילד.
כשילד מרגיש שבאמת קשובים לו, שבאמת מרגישים ומבינים אותו – הוא נרגע.
הוא כבר לא בודד בכאב, שזו תחושה קשה כ"כ, וזה עוזר מאד להרגיע כאבים פיזיים,
גם אמתיים (אף שאין בעיה רפואית) וגם מדומים!
בנוסף, יתכן והוא ישתף בקושי שהוא נושא. אמנם, לוקח זמן להרגיש בטוח ע"מ לחשוף
כאב פנימי.
ולגבי החרדה:
חרדה, היא חוסר איזון פנימי שמופר וככל שהערך העצמי של האדם גבוה יותר,
כך ההתמודדות עם חרדה קיומית (שקיימת תמיד), קלה יותר והיא לא מפריעה למהלך
החיים התקין.
ועל כן, העלאת ערכו של האדם בפניו, הינה חיונית ותורמת תרומה משמעותית לבריאות נפשו!
לסיכום:
כאבים פיזיים, עלולים להתפתח כתוצאה ממצוקה רגשית.
שאלי את עצמך, האם יש קשר בין התופעות שהעלית?
בדקי, האם התופעות שפירטת, מוכרות מהעבר? האם אירע משהו מאז שהחלו?
ובחני את המצב הכללי (בהווה, ולאור העבר).
הקשיבי לילד ולכאב שעולה מתוכו, זה מרגיע ותומך, גם אם הילד בחרדה!
הביעי הזדהות וחמלה. כשהן כנות, הן מרגיעות ומאפשרות לו לשתף בהמשך.
חזקי את ערכו של הילד (אמון פנימי וכנה ישפיע מאד לטובה), זה מאזן מאד חרדות.
* מיכל וילמן – מנחת הורים. עריכת סדנאות. קורסים דיגיטליים. ייעוץ פרטני. מאמרים ותכנים. michal2lov@gmail.com