שאלות ותשובות, טיפים והמלצות

מסופר על אדם שהגיע לפסיכולוג וסיפר לו שהוא בדיכאון עמוק.

אחרי כמה ניסיונות של הפסיכולוג להרים את מצב רוחו,
​אמר לו: "לך לעיר הסמוכה לכאן, יש שם בדחן מפורסם מאוד
​שמצליח להוציא חיוך גם מקרשים, שמע אותו וכך תרגיש יותר טוב".

"אני לא יכול", אמר אותו אדם.

"מדוע?" שאל הרופא.

"כי אני אותו בדחן…"
​

מנהג הילדים הוא להתלונן על כל דבר:
​האוכל לא כמו שבקשתי,
​החולצה קטנה/גדולה/לא יפה/נראית ישנה/ וכו' (כל התשובות נכונות…)
​החבר עשה לי כך, הרבה אמר לי כך, ועוד ועוד.

מה עושים?

​מתקרבים אלינו ימי שמחה ואהבה, יחד עם חרדת הדין.
​חרדת דין כולנו מרגישים בימים האחרונים… כשרעמי טילים מרחפים.
אבל שמחה  –

איך אפשר להרגיש שמחה כשהמצב לא פשוט, ולכל מקום שאנחנו מתבוננים המצב לא נראה טוב?

איך אפשר להעביר את רגש השמחה לילדים שלנו?
​

ברור שאם אני לא מרגיש שמח אין סיכוי שאצליח להעביר לילדים משהו שאני לא!

כמובן שאפשר לעבוד על הנושא הזה מכמה זוויות.

לדוגמה, מי שיצליח להחדיר בעצמו "אשרינו" – 
​אשרינו שאנו זכינו להיות חלק מעם ה', ויותר מזה: להיות חלק מעבדי ה' –

 כל שאר הקשיים מתגמדים לעומת האשרינו.

אפשר לעבוד מכיוון אחר לגמרי:
​הקב"ה לא חייב לתת לנו שום דבר,
​ואם בכל זאת קיבלנו, אנחנו אומרים תודה רבה (כגון "מזמור לתודה").
​

כשמתרגלים להודות על כל דבר
​וממילא עסוקים כל הזמן בחיובי, במה שיש,
​אין כבר מקום לתלונות והאוירה נהפכת לאוירה שמחה.
​

שאלו את הגאון ר' יעקב גלינסקי זצ"ל
​איך הוא יכול להיות שמח כל הזמן אפילו שהוא עבר הרבה צרות?

ענה: בכל דבר יש את חצי הכוס המלאה וחצי הכוס הריקה,
​ןבגלל שאני נמוך אני רואה רק את החצי המלא…
​

אפשר להסביר את התשובה בכמה אופנים,
​ולעניינינו, אין מקרה שהוא רק רע, כמו שאין מקרה שהוא רק טוב.
​אם כך, יש לנו בחירה חופשית במה להתמקד,
​אם נתמקד בחיובי שבכל דבר ונודה על כך, אנחנו הופכים את הבית לגן עדן.

נכון, לא תמיד זה קל, ובכל זאת שווה להתאמץ.