שאלות ותשובות, טיפים והמלצות

הילד שלי לא אוהב ללמוד אחרי שעות החיידר
לכן, כשאני מנסה לבקש ממנו ללמוד בבית או לבוא לאבות ובנים – הוא לא רוצה…
הוא ילד בכיתה ד', עם המון מרץ וקשה לו להתרכז
(אין לא בעיות קשב וריכוז, אלא פשוט ילד סוער יותר)
איך אפשר לעזור לו ללמוד?

כאן איתנו הרב אברהם דרובינר שליט"א
​יו”ר מכון באורח מישור, מנהל ת”ת בנתיבות ומפקח חינוכי בת”ת באופקים, מאבחן ומטפל רגשי:

​
מדובר בשאלה חשובה שמטרידה הורים רבים.
ודווקא לכן חשוב מאוד לא להחליט בלי להתייעץ עם איש חינוך שמכיר את המשפחה ואת הילד.
מדוע?
כי הכלל היחידי שאפשר לומר בחינוך הוא: אין כללים בחינוך!
כל מקרה לגופו ותלוי בילד ובסביבה שבה נמצא.

באופן כללי אשתדל לעשות סדר האם ועד כמה יש לחשוש,
שמעתי מהמחנך המפורסם הגר"י יעקובזון שליט"א 
שצעד פעם עם אחד מגדולי ישראל (לא זוכר את שמו) וראו מרחוק בחור ישיבה
בונה אוניה מנייר ומשיט אותה בשלולית.
כמובן שהם דאגו שהבחור לא יבחין שהם ראו כדי שלא יתבייש. 

אמר אותו גדול לגר"י יעקובזון: אתה יודע למה הבחור מרגיש צורך לעשות את זה? 
כי כשהיה ילד לא נתנו לו לעשות כך!
ילד צריך/זקוק/חייב (אין שום מילה מיתרת…)את הזמן שלו לשחק ולהשתובב כדי לגדול בריא בנפשו.
כל מי שינסה 'לבגר' את הילד לפני הזמן 
עלול להפריע לו לגדול באופן בריא.
לכן אם השאלה הייתה על ילד מכיתה נמוכה על פי הרוב התשובה היא:
ב"ה הוא ילד בריא, מספיק מה שלומד בכיתה וכדאי לתת לו לשחק ולהמשיך ולהתפתח.

אבל שאלת האבא דלעיל היא על ילד מכיתה ד'.
על פי היסוד שכתבתי בואו ונבדוק: בחיידר, האם הוא לומד טוב? 
אם התשובה היא כן, ונוסיף את הפרט החשוב שיש בו המון מרץ והוא יותר סוער, 
אדרבא, מצוין שאת המרץ מוציא אחרי החיידר 
ואין טעם לנסות למשוך אותו שילמד עוד, הוא לומד מספיק בחיידר.
ככול שימשיך לגדול בריא בס"ד ,
כך ימשיך ללמוד וימצא יותר ויותר טעם בלמוד ויתחבר גם בשעות שאחרי הלימודים.

אם גם בכיתה יש לו קשיים בלימודים –
זה כבר תמרור אזהרה וחייבים לבדוק מדוע זה קורה, 
אולי לומדים הרבה וזה לא לרמה שלו?  אולי לומדים קצת ולכן הוא משתעמם ומאבד עניין בלמידה?
אולי טבעו הסוער מפריע לו להתרכז? 
אם אכן כך, ברור למה אינו רוצה ללמוד אחרי החיידר
וכל עוד לא פתרנו את הקושי בחיידר  –
אין טעם לנסות למשוך אתו ללמוד אחרי החיידר.

אם הסיבה שילמד אחרי החיידר היא כדי לקדם אותו בלימודים – זה יותר מובן, 
אלא שבכפיה זה לא יצליח, חייבים לחשוב איך להפוך את הלמידה לחוויה
ואז הוא בעצמו ירצה ללכת.

נקודה נוספת חשובה: איך אפשר לעזור לילד ללמוד? 
אסור שאנחנו נהיה הקביים שלו, אלו שדוחפים כל הזמן, 
זה לא עוזר לילד, זה מרחיק מהלימוד! 
כיון שאנחנו מוציאים את האחריות מהילד ומעבירים אותה לאינו, ההורים.

התפקיד שלנו הוא לדאוג לחבר את הילד ללימוד, וברגע שיהיה מחובר – הוא בעצמו ירצה ללמוד.
וכמובן בתפילה לקב"ה שהילד יתחבר ללימוד וימשיך לגדול בתורה.
בברכת
וכל בנייך לימודי ה'.