שאלות ותשובות, טיפים והמלצות

​
איך מדובבים ילדים בשעת חירום?
הנה כמה רעיונות פשוטים, שתוכלו ליישם בכל זמן
אז ככה:
כדאי אפילו להכין מראש כמה דפים וצבעים
 (אפשר בממ"ד, או סתם במהלך היום).

השלב הראשון:
לבקש מהילד לצייר – מה הכי מפחיד אותך?
אחר כך לשאול אותו: מה ציירת? ולנסות להבין דרך הציור מהו הפחד שמטריד אותו.

השלב השני:
בדף נוסף נבקש ממנו לצייר: מה יכול לשמור עליך?
זה יכול להיות משהו מציאותי (כמו ממ"ד), רוחני (כמו תהילים), או דמיוני (למשל: מטרייה ענקית שנפתחת מעל כל ארץ ישראל…).

אפשר וכדאי להקדיש לזה כמה דקות:
אם הילד בוחר משהו רוחני – לומר יחד פרק תהילים,
 ולשים ספר תהילים ליד המיטה או בממ"ד.
אם הוא בוחר במשהו דמיוני – לעצום עיניים ולדמיין יחד איתו.

אם הילד לא משתף פעולה או נראה מבוהל –
 אפשר לעזור לו, ורצוי לשלב גם קצת הומור:
למשל: לדמיין שהטיל הופך באמצע הדרך לסוכריות, וכל הרחוב מתמלא סוכריות.
אפשר גם לשאול: לאיזה ממתק היית רוצה שהטיל יהפוך?
אולי מרשמלו? שלא יכאב אם זה נופל… וכן הלאה.

השלב השלישי:
בדף הבא נבקש מהילד לצייר: מה יכול להזכיר לי לא לפחד?
עכשיו, אחרי שדיברנו על הפחד, חשבנו על פתרונות, וגם התנסינו בהם –
 נוכל לעזור לו לעגן את התחושות החיוביות.

השלב הרביעי:
להציע לילד לצייר משהו שהוא היה הכי רוצה עכשיו.
זה יכול להיות קשור למצב (למשל: שניסע לכותל ..), או משהו שלא קשור בכלל (למשל: שאני אהיה שנה הבאה שוב אצל המורה דבורה).

המטרה היא לאפשר לילד לצאת קצת מהאווירה הכבדה ולדמיין משהו נעים, משמח או מעורר תקווה.

כמובן – חשוב להתאים את זה לילד.
יכול להיות שהוא ירצה רק חלק מהרעיונות, או שהוא יבחר סדר אחר.
העיקר: לסיים באווירה טובה ונעימה, עם משהו אופטימי.

שימו לב:
אם הילד מאוד היסטרי, בוכה הרבה, מופנם מדי, או שיש שינוי ניכר בהתנהגות –
 כדאי להתייעץ עם איש מקצוע.

ועוד משהו לסיום:
מומלץ בחום שגם ההורים יעשו את התרגיל הזה בעצמם. זה באמת תרגיל מקסים.
שיהיה רק בשורות טובות! 

• מאת הגב' ר' שוימר, מטפלת רגשית